<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ק"כ</h1>
<h2>דף נה.</h2>
אמר עולא דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה אינה מכפרת מאי טעמא יאוש כדי לא קני. ופרכינן עליה גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה ותנא עלה בחוץ כי האי גוונא ענוש כרת. אלמא יאוש כדי [קני]. וקשיא לן מגופה דמתני' מצי למיפרך אמאי פטר ר' יהודה מד' וה' הלא לא קנאו ואיש כי יקדיש את ביתו אמר רחמנא וא"כ לאו הקדש קטבח. ומאי טעמא פריך מברייתא. ונר' לי משום דסבירא ליה לעולא דיאוש כד(ד)י בעלמא קני לבד מקרבן ואתרוג דבפרק מרובה אמר עולא מנין ליאוש שאינו קונה שנ' והבאתם גזול. ור' יוחנן בלולב [ה]גזול דריש ליה לגבי(ה) אתרוג נמי מהכא. ומפרש ר' יוחנן טעמ' משום מצוה הבאה בעבירה. ומשום הכי לא מצי למיפרך ממתני' דגנב והקדיש דההוא הקדיש מוקמינן ליה בבעל מום דלא קיימא למזבח ובההוא הקדש סבירא ליה לעולא דיאוש כדי קני ומשום הכי פריך (מדאוריתא) [מברייתא] דמיירא (בשוחטי) [בשחוטי] חוץ דהיינו קרבן. וראיה לדבר דבפרק הגוזל בתרא [ב"ק קי"ד ע"א] אמר עולא גבי נטלו מוכסין את חמורו אמר עולא מחלוקת בסתם אבל ביאוש דברי הכל ייאוש כדי קני. אבל גבי קרבן אית ליה יאוש כדי לא קני דגלי קרא גבי קרבן דכת' והבאתם גזול את הפסח גזול דומיא דפסח כו' והשתא לא תיקשי עולא אדעולא. ואמטו להכי פריך מברייתא כדפרישי'.
